לוּחוֹת טֶקְטוֹנִיּים פְּעִילִים בִּי בַּזְּמַן הָאַחֲרוֹן,
קוֹמָתִי זָזָה לְכִוּוּן הָאֲדָמָה וְרוּחִי לַכִּוּוּן הֶהָפוּךְ
בַּסִּימָנִים הִבְחַנְתִּי כְּשֶׁנֶּאֱלַצְתִּי לְקַצֵּר מִכְנָס רֶבַע קִפּוּל
וּכְשֶׁזִּיהִיתִי שֶׁמִּלְמַעְלָה הַתְּמוּנָה הַכְּלָלִית שְׁלֵמָה יוֹתֵר
אֲנִי מַתְחִיל לְחַשְׁבֵּן, מָתַי יַגִּיעוּ הַלּוּחוֹת לְיַעֲדָם-
הֶעָפָר יָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ וְהָרוּחַ אֶל אֲשֶׁר נְתָנָהּ
מָתַי תִּרְעַד הָאֲדָמָה וְיַתְחִיל הַזְּמַן הָאַחֲרוֹן.
מתוך "צירי חיים" הוצאת "קשב לשירה" תשע"ד.
