אֵיךְ נָהֲרוּ פָּנֶיהָ
כְּבָר לֹא יָכְלָה לְהָכִיל בְּתוֹכָהּ אֶת הָאוֹר
כְּשֶׁסִּפְּרָה (הוּא הִסְמִיק)
לְזָרִים מֵאֶרֶץ אַחֶרֶת,
שֶׁאֶתְמוֹל כָּרַע לְרַגְלֶיהָ
וּמָחָר יִסְעוּ לַכְּפָר בִּפְּרוֹבַנְס
לְהַכִּיר אֶת הוֹרָיו.
וְלֹא צָרִיךְ לִהְיוֹת פִיזִיקַאי
לְהָבִין אֶת סוֹד הַבְּרִיאָה:
הָאֹשֶׁר-
הוּא מַפָּץ גָּדוֹל
אוֹר הַמִּתְרַחֵב וְרוֹצֶה לְמַלֵּא אֶת הַיְקוּם בְּרִבּוֹא רִבּוֹאוֹת כּוֹכָבִים.
וְהַצַּעַר-
חוֹר שָׁחֹר,
כּוֹכָב הַקּוֹרֵס
לְתוֹכוֹ
לְבַדּוֹ.
מתוך "צירי חיים" הוצאת "קשב לשירה" תשע"ד.
