אַתָּה הַכֹּתֶל שֶׁלִּי
כֹּתֶל הַדְּמָעוֹת שֶׁלִּי
וְאַתָּה בִּכְלָל לֹא בַּמַּעֲרָב
אֶלָּא פֹּה בַּבַּיִת,
עוֹמֵד לִי עַל הַלֵּב.
זֹאת הַשִּׂמְחָה שֶׁאַתָּה מֵבִיא לִי
לִהְיוֹת מָקוֹם לַבֶּכִי שֶׁלִּי.
הַשִּׁיר הַזֶּה הוּא פֶּתֶק
שֶׁאֲנִי מַטְמִינָה בְּךָ
מַפְצִירָה שֶׁיִּהְיֶה לִי יוֹתֵר מֵאוֹתְךָ,
מִתְפַּלֶּלֶת שֶׁהַפֶּתֶק יִמָּצֵא
עַל יְדֵי מִישֶׁהוּ שֶׁהוּא לֹא אַתָּה.
מתוך ׳עונת המוך׳, הוצאת פרדס.
צילום: כריסטופר כאולי.
