*

***
הִיא שָׁכְבָה לְיָדִי
תַּלְתַּלֵיהַּ שְׁחוֹרִים וּכְבֵדִים
פְּרוּשִׂים מִסְּבִיבָהּ,
שָׁטִים עַל כָּרִית לְבָנָה.
פַּסֵּי אוֹר יָרֵחַ חִיוֵר
רִיצְּדוּ עַל הַקִּיר בִּדְמָמָה,
שָׁטוּ מִצַּד לְצַד
עִם כָּל מְכוֹנִית שֶׁעָבְרָה,
לַפְתוּ בְּחוּטִים שֶׁל כֶּסֶף אֶת גוּפָהּ הָאָהוּב.
הִיא חִיבְּקָה אֶת עָצְמָה,
אֶת הַבֶּטֶן הַחַמָּה,
וְנֶאֱנְקָה מִכְּאֵב.
וַאֲנִי הִתְכָּוַוצְתִּי לְמַטָּה,
וְחוֹם הֵצִיף אֶת כּוּלִי,
וְרָעַדְתִּי.
אָז חִיבַּקְתִי אוֹתָהּ בְּחוֹסֵר אוֹנִים,
וְבָּעַרְתִּי מִבּוּשָה.
חוֹםרָטֹבעָלָה אֶל הַבֶּטֶן הַתַּחְתּוֹנָה.
הַזֵּיעָה שֶׁלִּי,
שֵׂיעָרַהּהַרֵיחָנִי
הַמַּקִּיף אוֹתִי,
וְקַמְתִּי מִמֶּנָּה.