שיר תשובה

אָז מָה אִם אֲנִי חֲצִי חֲצִי מִבֵּית הַכֶּרֶם

וְהַהוֹרִים שֶׁלִּי נָתְנוּ לִי הַרְבֵּה בִּטָּחוֹן

בָּא לִי לְהִתְחַבֵּר לַמִּזְרָח הַתִּיכוֹן

אַנַא עַרַבּ שִיק, אַנַא עַרַבּ אַנַא עַרַבּ שִיק שִיק

אָז מָה אִם סַבְתָּא רַבְּתָּא שֶׁלִּי כָּתְבָה אֶת "שִׂמְחָה רַבָּה"

וְהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל אִמָּא יִסְּדָה אֶת הַשְּׁכוּנָה

וְלֹא הֶחְלַשְׁתִּי לַהוֹרִים אֶת הַמּוּסִיקָה

וְלֹא הִתְבַּיַּשְׁתִּי בַּשָּׂפָה

אָז אָסוּר לִי לְהִתְגַּעְגֵּעַ לְמַשֶּׁהוּ שֶׁאֵין לִי?

לְהַמְצִיא אֶת עַצְמִי מֵחָדָשׁ

בְּעַרַבּ שִיק?

אַנַא בַּחְכִּי עַרַבִּי תְעַלַמְתְהַא לַחַאלִי

מִש מִן אָבּוּי ומִש מִן אִמִּי

אֲנִי מְדַבֶּרֶת עֲרָבִית, לָמַדְתִּי בְּעַצְמִי

לֹא מֵאָבִי וְלֹא מֵאִמִּי

תְעַלַמְתְהַא מִן א-נַאס מִן אלְ אַפְלָאם מִן אלְ אַרַ'אנִי

לָמַדְתִּי מֵאֲנָשִׁים, מִסְּרָטִים, מִשִּׁירִים

אַנַא בַּחִבּ אלְ עַרַבִּי, הִיֵ לוּרַ'ת אלְ אַלְבְּ

אֲנִי אוֹהֶבֶת עֲרָבִית, הִיא שְׂפַת הַלֵּב.

כִּי אֶצְלֵנוּ בַּבַּיִת בַּחַגִּים

שָׁמְעוּ רַדְיוֹ וְלָבְשׁוּ חֻלִּין

וְקִנֵּאתִי בַּמַּפָּה הַלְּבָנָה שֶׁל הַשְּׁכֵנִים,

טוֹעֶמֶת לְאִמָּא שֶׁל עֲנָת מֵהַסִּירִים

אַבָּא שֶׁלָּהּ אָמַר שֶׁחֲזִיר זֶה לֹא בָּרִיא,

וְהֵם רָאוּ בַּבַּיִת סֶרֶט עֲרָבִי.

שָׁנִים שֶׁל רַוָּקוּת לְבַד בַּבַּיִת בַּחַגִּים

מִתְהַפְּנֶטֶת בְּכִפּוּר מִגְּבָרִים מִתְפַּלְּלִים

"אֵל נוֹרָא עֲלִילָה, אֵל נוֹרָא עֲלִילָה,

הַמְצֵא לָנוּ מְחִילָה

בִּשְׁעַת הַנְּעִילָה..."

אֲנִי

רוֹצָה

לְטַהֵר

אֶת הַלֵּב

לְהִתְאַהֵב

בְּשִׁירָה בְּתוּלָה

אֲנִי רוֹצָה שַ"ס שִׁיק

אֲנִי רוֹצָה שַ"ס שִׁיק שִׁיק

אָנָּא שַ"ס שיק, שַ"ס שיק – זֶה מַדְלִיק!

אָז מָה אִם הַשִּׁירָה הַזֹּאת לֹא מְיַצֶּגֶת אוֹתִי

אֲנִי כּוֹתֶבֶת שִׁירָה שֶׁמְּיַצֶּגֶת? אֶת מִי?

אֲנִי רוֹצָה לְהַמְצִיא אֶת עַצְמִי

אֲנִי חַיָּה בְּסֶרֶט

סֶרֶט עֲרָבִי

יְהוּדִי

ספוקן וורד, ערספואטיקה

מתוך "עברייה", הוצאת ספרי עיתון 77.

צילום: מיכה שמחון.