ומה לעשות שאצלי
הניתוח הצליח ובגדאד
מתה. ולא נותרה
אלא המוסיקה שהיה אבי
שומע בתחנות הבושה,
כשהמתין בחניון התת-קרקעי,
לקחת אותי אל צבא העם
בדרכו לעבודה.
ולא אשכח לעולם
את עצב ידו המגששת
אחר העברית, להחליף מהר,
לפני שיוצאים ועולים
מעל פני האדמה.
מתוך: "אני ולא מלאך״, הליקון 2008
צילום: מוטי קיקיון